Vayedaber

הַחַייָב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר בִּמְתוּקִים קְטָנִים. הַחַייָב בַּמְּתוּקִין פָּטוּר בְּמָרִים גְּדוֹלִים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו שְׁקֵידִים הַמָּרִים הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. וּמְתוּקִין אֵינָן חַייָבִין עַד שֶׁתִּפְרוֹשׁ קְלִיפָּתָן הַחִיצוֹנָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה בְצִיפּוֹרִי כְּהָדָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. בְּמַה הוֹרֵי. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרֵי בְּמָרִים. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בִּמְתוּקִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָֽרְדוּ לְכָאן נִתְחַייְבוּ. עָלוּ כְּבָר נִפְטְרוּ. הוֹרֵי רִבִּי פִינְחָס כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְלֹשָׁה שֶׁפִּירְשָׁה קְלִיפָתָן הַחִיצוֹנָה שֶׁהוּא תוֹרֵם אֶת כָּל הַקּוּפָּה. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִקּוּפָּה עַל חֲבֵירָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

החייב בשקדים המרים וכו'. ומפרש לה כגון בקטנים:

החייב במתוקים פטור במרים גדולים. כצ''ל וקטנים הכתוב כאן בדפוס טעות הוא. כלומר בגדולים איפכא הוא וכדפרישית במתני':

שקדים המרים הרי אלו פטורין. לעולם ואף הקטנים:

במה הורי. כוותי' אם במרים או בדין דמתוקים דבעינן עד שתתפשט קליפתן החיצונה ומכאן ואילך כבר נתחייבו ופליגי צפוראי עם ר' זעירא בהא:

עד שתפרוש קליפתן החיצונה. ויהיה האוכל כבמגורה:

ובלבד שלא יתרום מקופה. זו על חבירתה דמקופה לקופה חיישינן שמא אין בקופה האחרת מאותן שנתפרשו קליפתן והוי לי' כתורם ומעשר מן החיוב על הפטור:

כיון שראה שלשה וכו'. אם תלשן והניחן בקופה וראה שלשה מהן שנתפרש קליפתן החיצונה תורם ומעשר הוא את כל הקופה ואינו חושש שמא יש בהן שלא נתפרשו ופטורין הן:

עלו כבר נפטרו. כלומר ואם לא תלש מהן בעת שנתפרשו וחזרו ועלו ונדבקו בקליפתן החיצונה כבר נפטרו ואע''פ שבתחילה נתפרשו דבתר השתא אזלינן:

ירדו לכאן נתחייבו. כלומר אם ירדו לכך לשיעור הזה דאמרן שנתפרשו קליפתן החיצונה ותלש מהן נתחייבו במעשרות:

אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פֶּרִי. רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטָּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי כֵּן רִבִּי 4a שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּל שֶׁהוּא כָשֵר לְלוּלָב חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵר לְלוּלָב אֵינוֹ חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בְּטֻפּוֹס. הֲרֵי עָשׂוּי כְּכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה וְרִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה דִּכְתִיב פְּרִי וְאֵינוֹ פֶּרִי. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֶה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בְּטֻפּוֹס הֲרֵי עָשׂוּי כְּכַדּוּר הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתרוג הבוסר. שלא נתגדל כל צרכו ר''ע אומר אינו פרי ופסול הוא לצאת בו:

וחכמים אומרים פרי. וכשר הוא וגרסי' להא לקמן פ' לולב הגזול:

אתיא דר''ש. דפוטר באתרוגים קטנים ממעשרות כר''ע רבו דאינו חשוב פרי וכדאמר ר' יוסי כל שהוא כשר ללולב הוא דחייב במעשרות וקס''ד דהיינו נמי טעמי' דר''ע דקסבר דאין לו דין פרי לכל מילי:

התיבון. לר' יוסי והרי אתרוג המנומר או שגדלו בדפוס ועשאו כמין ברי' אחרת או שהוא עגול ככדור הרי הוא פסול ללולב ואפ''ה חייב במעשרות לד''ה:

מסתברא. הש''ס קאמר לה כלומר אלא דלא כר' יוסי והכי הוא דמצינן למימר דמסתברא הוא דר''ש יודה לר''ע דפסול הוא משום דכתיב פרי עץ והאי לאו פרי הוא אבל ר''ע לא יודה לר''ש לענין מעשרות משום האי קושיא דלעיל הרי מנומר וכו' ואיכא למימר דטעמיה דר''ע התם משום דבעינן הדר וליכא:

משנה: וְאֵי זֶהוּ גוֹרְנָן לְמַעְשְׂרוֹת הַקִּישּׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין מִשֶּׁיְּפַקֵּיסוּ וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּם מִשֶּׁיַעֲמִיד עֲרֵימָה. אֲבַטִּיחַ מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. וְאִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּק מִשֶׁיַּעֲשֶׂה מוּקְצֶה. יָרָק הַנֶּאֱגַד מִשֶּׁיּוּגָד. וְאִם אֵינוֹ אוֹגֵד מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. כַּלְכָּלָה מִשֶּׁיְחַפֶּה וְאִם אֵינוֹ מְחַפֶּה מִשֶּׁיְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הַפֶּרֶד וְהַצִּימּוּקִין וְהֶחָרוּבִין מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּילוּ. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּל מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַתְּבוּאָה מִשֶּׁיְמָרֵחַ וְאִם אֵינוֹ מְמָרֵיחַ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַקִּטְנִיּוֹת מִשֶּׁיִּכְבּוֹר וְאִם אֵינוֹ כוֹבֵר עַד שֶּׁיְמָרֵחַ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּירֵחַ נוֹטֵל מִן הַקּוּטָּעִים וּמִן הַצְּדָדִים וּמִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן וְאוֹכֵל. הַיַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּיפָּה קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. הַשֶׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד נוֹטֵל מִן הֶעֵקֶל וּמִן הַמַּמָּל וּמִבֵּין הַפַּצִּים וְנוֹתֵן לַחֲמִיטָה וּלְתוֹךְ הַתַּמְחוּי אֲבָל לֹא יִתֵּן לְלָפַּס וְלִקְדֵירָה כְּשֶׁהֵן מְרוּתָחִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לַכֹּל הוּא נוֹתֵן חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וְצִיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היין משיקפה. משישלה החרצנים והזגין שעלו מחמת רתיחת היין:

ירק הנאגד. שדרכו להעשות אגודות:

משימלא את הכלי. שלוקט בו ואם אינו ממלא את הכלי אוכל ממנו אכילת עראי עד שילקט כל צרכו:

כלכלה. ואם לוקט הוא בכלכלה וזהו סל משיחפה שדרך הלוקט בכלכלה מחפה אותו בעלין ודומיהן:

במה דברים אמורים. שזהו גרנן למעשרות ואסור לאכול מהן אכילת עראי דווקא במוליך לשוק למכרן וכדמפרש טעמא בגמרא לפי שהמוליך לשוק אין הדבר תלוי אלא בדעת הלקוחות ושמא ימצא לקוחות לקנות ממנו ויטבלו הפירות מיד שהמקח קובע למעשר אבל במוליך לביתו בדעתו הדבר תלוי אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו שאין הטבל נקבע למעשרות מן התורה עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית ועד שיכניסנו דרך השער שנאמר ואכלו בשעריך:

מתני' הפרד. הוא גרגר הרימון. ומפני שמפרדים אותם לייבשן נקראו פרדים:

והצמוקין. הן הענבים היבשים:

משיעמיד ערימה. ובגמרא קאמר אפי' משיעמיד ערימה בראש גגו:

הבצלים משיפקילו. כמו משיקליפו משיסיר העלים והקליפות שדרך להשליכן מעליהם:

משימרח. ממרח הוא המיפה פני הכרי ומחליק אותו ברחת:

והקטניות משיכבור. לפי שדרך לעקור הקטניות עם העפר וכוברין אותם בכברה:

אע''פ שמירח. הכרי נוטל הוא מן השבלים הקטועים שלא נדושו ומן צדדי הכרי וממה שבתוך התבן שלא נזרה ברוח ואוכל:

קולט מן הגת העליונה. קודם שירד לתוך הבור ומן הצינור שבפי הגת ושותה דאותו לא נגמרה מלאכתו:

השמן משירד לעוקה. היא הגומא שלפני בית הבד שיורד השמן לתוכה:

נוטל מן העקל. הוא כלי עשוי מחבלים וצוברין הזיתים לתוכו כשסוחטין אותם בקורה:

ומן הממל. הרכב העליונה שטוחנין בו הזיתים:

ומבין הפצים. מה שהוא בין הנסרים:

ונותן לחמיטה. היא קערה קטנה ומשימין בה העוגה חמה:

ולתוך התמחוי. היא קערה גדולה שמשימין בה התבשיל כשהוא חם וקמ''ל דאע''פ שהאש קובעת למעשר האי לא חשיב בישול לפי שכלי שני הוא ואינו מבשל:

אבל לא יתן וכו'. בגמרא מפרש עד כדי שיהא נתון ידו לתוכו והיא נכוית דאם היא חם כל כך שיכוה היד לא יתן לתוכו מפני שהוא מתבשל:

ללפס ולקדירה. כשהן מרותחין שאלו הכלים הן כלי ראשון שמבשלין בהן וקמ''ל דאעפ''י שהעבירן מן האור מבשלין הן כשהן מרותחין ובשול קובע למעשר:

ר' יהודה אומר לכל הוא נותן. אפי' ללפס ולקדירה לאחר שהעבירן מן האור חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שחריפותן מסייע הוא לבשל ואין הל' כר' יהודה. תני משיעמיד ערימה בראש גגו. וקס''ד דווקא בראש גגו קאמר ולפיכך הקשה עלה ר' יונה הא בשדה לא בתמיה ומשני ר' חנינא דרובה אתא מימר לך רבותא קמ''ל דאפילו בראש גגו קובעת דמהו דתימא הואיל ואין דרך לעשות ערימה אלא בשדה אינה קובעת הלכך אשמעינן דאף בראש גגו מהני לקבוע למעשר:

משישלק. שער של אבטיחים הוא נקרא שלק כמו פיקס לקישואין ודלועין ומשנגמרו מסיר את השלק שלהן בשפשוף ידיו:

משיעשה מוקצה. לפי שאין עושין כרי מן האבטיחים שהם משתברים זה עם זה אלא שוטחין אותם זה אצל זה והמקום ששוטחין אותם נקרא מוקצה:

משיעמיד ערימה. משיעשה מהן כרי:

ואם אינו מפקס. שאינו משפשף ומסיר את השיער:

משיפקסו. משיטול הפיקס שלהן והוא שיער דק הצומת עליהן וכשנגמר בישולן יכול הוא להסירן כשישפשף בידו:

מתני' ואיזהו גורנן למעשרות. אימתי יהיו הפירות כמו התבואה כשהיא בגורן שאסור לאכול ממנה אכילת עראי שכבר נגמרה מלאכתן והוקבעו למעשר אבל קודם גרנן למעשרות אע''פ שהגיעו לעונת המעשר מותר לאכול מהן אכילת עראי כדלעיל במשנה ב':

הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּלוּ. מִן דוּ יָרִים פּוֹדַגְרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מאן דהוא ירים פורגרה. מלשון חליפין ותמורה הוא ולא ימיר אותו תרגום ירושלמי ולא יפרג יתיה כלומר משיסיר הקליפות שהן באות תמורות הראשונות כשמניחין הבצלים בקרקע שיצמח הזרע. ודוגמתו לעיל בפ''ג דפאה הלכה ד' האימהות של בצלים רב אמר פורגרה:

תַּנֵּי מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי הָא בַשָּׂדֶה לֹא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא דְּרוּבָּהּ אָתָא אֵימוֹר לָךְ אֲפִילוּ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ.

הָֽיְתָה כַלְכָּלָה אַחַת וּבְדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת אֶת חֶצְייָהּ כֵּיוָן שֶׁמִּילֵּא חֶצְייָהּ נִטְבְּלָה. בְּדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא נִטְבְּלָה עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כּוּלָּהּ. הָיוּ שְׁתַּיִם וּבְדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת שְׁתֵּיהֶן לֹא נִטְבְּלוּ עַד שֶׁיְמַלֵּא שְׁתֵיהֶן. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. מַה בֵּין הַמּוֹלִיךְ לַשּׁוּק. מַה בֵּין הַמּוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ בְּדַעְתּוֹ הַדָּבָר תֵָּלוּי. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹלִיךְ לַשּׁוּק לא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

במה דברים אמורים וכו'. ומפרש מה בין המוליך לשוק וכו' וכדפרישית במתני':

היתה כלכלה אחת וכו'. כלומר הכל לפי מה שהוא בדעתו למלאות:

הלכה: מָאן דִּי יָרִים פֶּקְסוֹסֵיהּ מָאן דִּי יָרִים שֶׁלְקוֹקֵיהּ. הָיָה מְפַקֵּס רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁלֵּק רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לֹא נִטְבְּלוּ עַד שֶׁיְפַקֵּס כָּל צָרְכּוֹ 4b וְיִשְלוֹק כָּל צָרְכּוֹ. פִּיקֵּס וְשִׁילֵּק בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ וּפְדָיוֹ אָֽגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל לַשָּׂדֶה. אֲבָל אִם אָֽגְדוֹ צִּינוֹק קָטוֹן לַשּׁוּק נִטְבָּל. רִבִּי עֶזְרָא בָּעֵי אֲדַייִן לֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי אָֽגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל בַּשָּׂדֶה וְהוּא עָתִיד לְאוֹגְדוֹ צִּינוֹק קָטָן לַשּׁוּק נִטְבָּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא כיני. כן צ''ל שאגדו צינוק גדול בשדה. כלומר שאגד הכל ועשאו כרי ואיגוד גדול ועתיד לאוגדו ממנו צינוק קטן לשוק והיינו שיעשה מן הכל לצינוק צינוק קטנים ולמכרן בשוק זהו נקרא נגמר כל מלאכתו והלכך נטבל למעשר וכלשון הזה הוא בתוספתא פ''ק וקמ''ל דאע''פ שעדיין יעשה אותם לכריכות כריכות קטנות וסד''א דמכיון שבדעתו מתחילה לכך לא מיקרי נגמר מלאכתו להכי קאמר דאפ''ה מכיון שאגדו הכל כבר הוא נקבע למעשר:

אבל אם אוגדו צינוק קטן. כלומר שיעור קטן כדי למכור בשוק נטבל ובעי ר' זעירא עלה הא עדיין לא נגמרה מלאכת השדה דהא משמע שאגד מעט מהרבה שעדיין צריך לאגוד הוא וא''כ לא נגמר מלאכתו ואת אמר הכין בתמי' דנטבל למעשר:

אגדו צינוק גדול לשדה. צינוק כמו סילוק הוא מלשון סולקין אותו בצדי המזבח בפ''ב דתמיד כלומר שאגד אותו לסלקו בשדה כמו כרי גדול וכך הוא בתוספתא. ואדלעיל קאי דבענין זה נמי אין מתחייב במעשר:

פיקס ושילק ברשות ההקדש ופדיו. כלומר וכן הדבר לענין הקדש שההקדש פטור ממעשרות ואם פדאו קודם שנגמר מלאכתו מחייב במעשרות והשתא קאמר אהא דלעיל דאם פיקס ושילק ראשון ראשון ועדיין היה ברשות ההקדש ופדאו אח''כ מתחייב במעשרות דלא נגמרה מלאכתו ברשות ההקדש אלא לאחר שפדאו:

היה מפקס ראשון ראשון. בפני עצמו וכן אם היה משלק לאבטיחים לכל אחד בפני עצמו לא נטבלו למעשר עד שיפקס וישלק כל צרכו:

גמ' מאן די ירים פקסוסיה. פרושי קא מפרש להא דקתני משיפקסו היינו משירים ויסיר את הפיקס שלהן וכן באבטיח משירים ויסיר שלקוקיה השלק שלו וכדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source